גוליימו מרקוני

גוליימו מרקוני נולד ב25 באפריל בבולוניה בשנת 1874.
הוא למד בבתי - ספר פרטיים בפירנציה ולאחר מכן בליבורנו, גם בילדותו גוליילמו נתן תשומת לב למדע בנושאי חשמל ופיזיקה.
בשנת 1885 הוא החל לבצע ניסוי במעבדה של אביו בפונטנצ'ו, שם הוא הצליח לשלוח אותות חשמליים של אחד וחצי מייל.
בשנת 1896 לקח מרקוני את המכשירים שהמציא לאנגליה והציג  אותם בפני סר וויליאם פריס שהיה מהנדס.
באותה שנה רשם הוא את הפטנט על המערכת טלגרפית אלחותית.
ב- 1897 יצר את החברה "הטלגרף האלחוטי ואותות בע"מ".
ובשנת- 1899 בקים קשר אלחוטי בין צרפת לאנגליה לאורך תעלת- למאנס.
ובדצמבר 1901, כשהיה נחוש להוכיח כי הגלים האלחוטיים אינם מושפעים מעקמומיותו של כדור הארץ.
פעילותו בתחום הרדיו גרמה לו להחשב בעייני רבים כממציאו, אולם מרקוני ערך את השידור הראשון שלו בזמן שהממציא האמיתי עשה זאת כבר בשנת 1893.
ובשנת 1904 החליט משרד הפטנטים האמריקני להעביר את הפטנט של אלסקה למרקוני ובעקבות זה זכה בפרס נובל בפיזיקה.
בשנת 1923 הצטרף מרקוני למפלגה הפשיסטית.
ובשנת 1937 מרקוני מת.

אלכסנדר פלמינג - סיכום

אלכסנדר פלמינג גילה את הפניצילין - האנטיביוטיקה הראשונה בעולם, שהצילה ממוות מיליוני אנשים בעולם.

אלכסנדר פלמינג

אלכסנדר פלמינג נולד בסקוטלנד בשנת 1881, וגדל במשפחה בת שמונה ילדים. הוא התעניין מאוד בטבע ואהב לשוטט ביערות ובשדות שליד ביתו ולהסתכל על הצמחים ועל בעלי-החיים. כשהיה בן 13 הפסיק את לימודיו בבית-הספר והחל לעבוד בתור פקיד.

לימודי רפואהבגיל 20 החל פלמינג להתכונן לבחינות הכניסה לבית-הספר לרפואה, בהמלצת אחיו שהיה רופא. כשסיים את הבחינות התברר שהצליח בהן יותר מכל נבחן אחר בבריטניה! הוא החל ללמוד רפואה ופגש מדען ששינה לחלוטין את חייו...

פגישה ראשונה עם החיידקים...היה זה חוקר חיידקים בשם רייט שהפגיש אותו עם עולמם המופלא של החיידקים. פלמינג זנח את לימודי הרפואה והצטרף למעבדה של רייט. מכאן והלאה הוא השקיע את כל מרצו בחקר היצורים הקטנטנים והמסתוריים האלה.

העובש...פלמינג, כמו שאר חוקרי החיידקים, גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים, בשנת 1928, ראה שעל אחת הצלחות שנשארה פתוחה התפתח עובש. תופעה זו לא הייתה יוצאת דופן. כל מי שעסק אי פעם בגידול חיידקים נתקל בה מדי פעם וקילל את מזלו הרע, כיוון שנאלץ לזרוק את הצלחת המזוהמת לפח.

האם העובש המית את החיידקים?אך פלמינג הסקרן לא התלונן. הוא בחן היטב את הצלחת "המקולקלת" ונרעש ממה שראה: החיידקים גדלו בהמוניהם על כל שטח הצלחת... חוץ מאשר בסביבתו של כתם העובש! האם ייתכן, שאל את עצמו, שהעובש הוא שגרם למותם של החיידקים? מחשבה זאת ריגשה אותו.

איך הורגים את החיידקים?באותה תקופה כבר ידעו החוקרים שחיידקים שונים יכולים לגרום לשורה של מחלות קטלניות. הם חיפשו דרך להרוג את החיידקים המזיקים, אך לשווא. האם ייתכן שנמצא הפתרון?

הפקת הפניצילין מן העובשפלמינג חקר את התופעה שגילה והצליח להפיק מהעובש חומר כימי קוטל חיידקים. הוא קרא לחומר פניצילין, שם שנגזר משמו של העובש שיצר אותו. זו הייתה האנטיביוטיקה הראשונה שנמצאה. (השם "אנטיביוטיקה" מורכב מהמילים "אנטי" = נגד, ו"ביו" = חיים.)

פרס נובל לרפואה והצלת מיליוני בני-אדםפלמינג קיבל פרס נובל לרפואה יחד עם שני מדענים אחרים, פלוריי וצ'יין, שהצליחו לייצר את הפניצילין בכמויות גדולות.
בימי מלחמת העולם השנייה, כאשר מתו חיילים רבים מזיהומים חיידקיים, הציל הפניצילין את חייהם של מיליוני בני-אדם.
אלכסנדר פלמינג מת בשנת 1955.

יוהן גרגור מנדל

 

 

מנדל היה בן למשפחה גרמנית  שחיה באזור שלזיה המערבית (בצ'כיה של היום). הוריו היו כפריים עניים. הם נאלצו להכניסו למנזר אוגוסטיני בברין (כיום בורנו) על מנת ללמוד מדע. כיוון שהתעניין מאוד במדע, החל מנדל ללמוד באוניברסיטה ונעשה מורה למדעים בתיכון. הפעם האירה לו ההצלחה בפנים: הוא היה מורה מעולה וכל תלמידיו אהבו אותו.הידע שצבר בלימודי הסטטיסטיקה הוכיח עצמו. כשערך את מחקריו בשנת 1866 פרסם את חוקי התורשה, אך מחקרו לא עורר עניין בקהילה המדעית. בשנת 1884 הוא מת, ולא ידע שמחקרו יצעיד את המדע לעידן חדש.
רק בשנת 1900 החלו מדענים להבין את חשיבותו של מחקריו, שעסק אמנם בצמחים, אך התגלה כנכון גם לגבי בעלי-חיים.  הגנטיקה נולדה!

 

גילויים של מנדל:

מנדל גילה את חוקי התורשה, כלומר, כיצד תכונות עוברות מהורים לצאצאים. מחקריו היו הבסיס לצמיחתו של מדע חדש - הגנטיקה.

מחקר של מנדל:

מחקר מדעי: כיצד תכונות עוברות בצמחים
מנדל עסק בגידול פרחים בגן המנזר ותמיד תהה כיצד הפרחים מעבירים את תכונותיהם מדור לדור. כשהיה בן 34 החל במחקר מדעי שמטרתו הייתה לגלות כיצד תכונות עוברות בצמחים.
במשך שמונה שנים(!) הוא גידל פרחי אפונה, הכליא ביניהם (העביר אבקה מפרח אחד לאחר) ועקב אחרי הצאצאים. הוא בדק תכונות, כגון: צבע הפרח, גודל הפרי וצורתו, וחקר נושאים שונים, כגון:
מה יקרה לצאצאים של הורים שלשניהם יש פרי מחוספס?
האם לכולם יהיו פירות מחוספסים?
האם יהיו כאלה שפירותיהם חלקים?
מהם היחסים המספריים בין הצאצאים השונים?

מסקנתו של מנדל הייתה מרחיקה לכת:
יש חוקים שעל-פיהם תכונות עוברות בתורשה!

ג'ורדנו ברונו

ג'ורדנו ברונו נולד בשנת 1548 ומת ב-1600.

ברונו נולד בעיר נולה שבאיטליה עם השם פיליפו ברונו, הוא גם כונה "ברונו נולנו" על שם עיר הולדתו.

ברונו היה פילוסוף משורר אסטרונום וסופר איטלקי שהואשם בכפירה כיוון שטען שכדור הארץ אינו מרכז היקום, אלא מקיף את השמש ושהיקום הוא אינסופי ומורכב מעולמות רבים מפני שטענה זו נוגדת את כתבי הקודש.

עוד טענה של ברונו הייתה  "שהטבע הינו אינסופי -חלל אינסופי הנושא כוח אינסופי,החיים האינסופיים של היקום ,האלוהים הם נשמת העולם והגורם המאחד את כל הריבוי שבעולם ,נשמת כל אדם היא חלק מנשמת העולם או האלוהים".

ברונו הושפע מטענותיו של קופרניקוס על כך שכדור הארץ אינו מרכז היקום.

בעקבות כך בשנת 1600 הועלה ג'ורדנו באש בשל דעותיו שסותרות את הכנסייה .

לאחר שנים רבות הקימו פסל לזכרו של ג'ורדנו ליד המקום שבו הועלה באש בגלל דעותיו.

למדתי הרבה מעבודה זו על ג'ורדנו ברונו, נהניתי לכתוב את העבודה הזו וללמוד ולגלות על אישים שלא הכרתי ולהעשיר את הידע שלי.  

מקורות מידע: 

מט"ח http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2178

Ynet http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-22743-MjI3NDNfMjY5NDk4NjQ2XzE0ODY4NzIwMAeqeq-FreeYaan,00.html

ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92'%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95

פסל של ג'ורדנו ברונו

מארי קירי

מארי קירי נולדה ב7 בנובמבר 1867 ונפטרה בשנת 1934 בוורשה שבפולין. 

מארי קירי הייתה חלוצה בחקר הרדיואקטיביות, מארי זכתה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1903 בזכות המחקר על תופעת הקרינה ופרס נובל לכימיה לשנת 1911 על גילוי הרדיום והפוליניום, ועל חקר הרדיום. 

ב-1891 כשהייתה בת 24, עברה לפריז ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון והייתה האישה הראשונה שלמדה שם. 

בסורבון פגשה את המרצה פייר קירי ונישאה לו. לזוג נולדו שתי בנות.

מארי ובעלה פייר החלו לחקור חומרים רדיואקטיביים לאחר ששמעו על תגלית הרדיואקטיביות הספונטנית של הפיזיקאי אנטואן אנרי בקרל. 

ב-1898 הגיעו השניים למסקנה כי העפרה הכילה רכיב רדיואקטיבי יותר מאורניום.  בהמשך הם הצליחו לבודד שני יסודות כימיים חדשים. לראשון קראו פולוניום על שם מולדתה של מארי קירי ולשני קראו רדיום מכיוון שבחושך הוא זוהר באור כחלחל.

בשנת 1903 קיבלה קירי יחד עם בעלה ועם אנרי בקרל פרס נובל לפיזיקה בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל.

שמונה שנים אחר-כך זכתה מארי קירי שוב בפרס נובל והפעם פרס נובל לכימיה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה יזמה קירי הפעלה של מכוני רנטגן  ניידים לסיוע לפצועי מלחמה. 

מארי נפטרה ב-4 ביולי  1934 מאנמיה אלפסטית, כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה. הערכה זו התחזקה לאחר שבבדיקות שנערכו בשנות התשעים בביתה נמצאו שרידים רדיואקטיביים ובמיוחד על ספרי הבישול שלה.

אדוארד ג'נר

אדוארד ג'נר הוא הרופא הראשון שגילה את החיסונים, כשהמציא בשנת 1796 את החיסון נגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה ומסוכנת שטכנולוגית הרפואה לא יכלה להתמודד איתה.

אדוארד פיתח את החיסון מסרום של בקר אחרי שהבין כי הנערות החולבות שחלו באבעבועות הבקר (מחלה קלה) לא נדבקו באבעבועות שחורות. מאחר שאת החיסון הרכיב אדוארד באמצעות וירוסים הגורמים למחלת אבעבועות הבקר, נקראים היום כל החיסונים בלועזית vaccination, לפי המילה הצרפתית vacca (פרה). הצרפתים צחקו על אדוארד וטענו שהוא מנסה להפוך אנשים לפרות, ורק לאחר שלואי פסטר, ממשיך דרכו, פיתח את השיטה לחיסון הוא הפך את המילה מגנאי למכובדת על ידי מתן השם למה שידוע לנו בעברית כחיסון. כיום משתמשים בחיסונים כמעט בכל רחבי העולם באופן שגרתי, ובכך נחסכו מיליוני מקרי מוות ממחלות קשות.

גלילאו גליליי סיכום

גלילאו גליליי (1642-1564)

תלדות חייו

גלילאו נולד ב-1564 בפיזה שהיתה חלק מדוכסות טוסקנה באיטליה. אביו היה מוסיקאי וצאצא למשפחה מכובדת מפירנצה שירדה מנכסיה. כנער צעיר התחנך במנזר ובלחץ אביו החל ללמוד רפואה באוניברסיטת פיזה. לימודים אלה נטש לאחר 4 שנים לטובת המתמטיקה. המצב הכספי הקשה של המשפחה מנע ממנו לסיים בפיזה את לימודיו, אך ב-1588 הוא שב לאוניברסיטה זו כמרצה למתמטיקה. בפעילותו זו עסק בעיקר בנושאים מתחום הפיזיקה. בשל התקפותיו על הגישההאריסטוטלית עזב ועבר ב-1592 לאוניברסיטת פדובה אשר ברפובליקה הונציאנית, שם נשאר למשך 18 שנה ושם הגיע לניסוח חוק ההתמדה.

ב-1610, לאחר גלויים שאליהם הגיע באמצעות הטלסקופ, התמנה גלילאו לפילוסוף ומתמטקאי ראשי של הדוכס הגדול של טוסקנה, מישרה זו איפשרה לו להקדיש את מרבית עיתותיו למחקר, בתקופה זו חי גלילאו בפירנצה בירת הדוכסות, גלילאו הקדיש חלק ניכר ממרצו להדגמה ולפיתוח הגישה ההליוצנטרית ופרסם את מחשבותיו בספר.
על כך הועמד למשפט על ידי האינקויזיציה שבעקבותיו נאלץ לחזור בו מטענותיו.
לאחר המשפט עבר גלילאו לבית קיץ של הדוכסים מחוץ לפירנצה, שם התגורר במעצר בית של האינקויזיציה. הוא התעוור אך לא הפסיק את חקירותיו עד מותו.

פעולותיו

גלילאו גלילאי הוא הפיזקאי אשר תרם אולי יותר מכל אדם אחר להפרכת המדע האריסטוטלי והניח את היסודות למדע המודרני. הוא פעל בכל תחומי הפיזיקה המסורתים: תורת התנועה ושווי המשקל, הנוזלים והמוצקים, תורת האור, המגנט ועוד. הוא פרץ את תחומי הפיזיקה המסורתית בהפכו את האסטרונומיה לחלק מהפיזיקה, בהפעלת חוקי הפיזיקה המוכרים על גרמי השמים ובשלוב טיעונים מתמטים במסגרת הפיזיקה.

תחום האסטרונומיה

תרומתו של גלילאו לחקר השמים והכוכבים מוכרת יותר. הוא היה מהתומכים הפעילים בתאוריה הקופרניקאית. גלילאו שכלל את הטלסקופ וגילה באמצעותו בין השאר את ירחי צדק, את פניו ההררים של הירח ואת כתמי השמש. תגליות אלה תמכו בתאוריה לפיה כדור הארץ נע. ספריו בנושא זה הביאו לעימות בינו לכנסיה אשר אסרה עליו לתמוך בתאוריה זו. למרות זאת גלילאו פרסם את ספרו "הדיאלוג - אודות שתי מערכות העולם הראשיות", בו הציג את הטעונים בזכות התורה הקופרניקאית, והראה כי תנועת כדור הארץ אפשרית. בעקבות ספר זה הואשם גלילאו בהוראה ובהפצה של תורת קופרניקוס, דבר שנאסר על ידי הכנסיה.

בעקבות משפט האינקויזציה חזר בו מתמיכתו בתאוריה הקופרניקאית ונשלח למאסר בית. גם שם המשיך בפעולותיו וגילה את התנודות היומיות והחודשיות של הירח.

תכום המכניקה

גלילאו נחשב לאבי המכניקה המודרנית. בשלבו נסויים בעבודתו המדעית וברעיונתיו בחקירת תנועת גופים - הראה כי התאוריה של אריסטו. אינה נכונה. זאת עשה מתחילת דרכו בהוכיחו כי גופים בעלי משקל שונה נופלים במהירות זהה. ב-1604 גילה את חוק הנפילה - החוק הקשור לעקרון ההתמדה, שאותו ניסח לראשונה ב-1612. לניסוח החוק הגיע באמצעות חקר התנהגותם של גופים על פני מישור משופע. הוא מצא שתנועתם מואצת בעת ירידה.

מקור: 

http://lib.cet.ac.il